העולם השתנה רבות ב-250 השנים האחרונות. הסימן ניתן עם תחילתה של המהפכה התעשייתית אשר מהר מאוד שינתה סדרי עולם ובעקבותיה חלו התפתחויות מדהימות ברוב תחומי החיים.
תוחלת החיים עלתה בצורה דראסטית עם התקדמותה של הרפואה ופיתוחם של תרופות ותאוריות טיפול פורצות דרך, מקומות בעולם אשר בעבר היו בגדר חלום רחוק ניתנים להגעה היום בפחות מיממת טיסה, אנשים אשר לתקשר עימם היה לוקח חודשים ארוכים של המתנה כיום נמצאים במרחק לחיצת כפתור ומידע אשר בעבר היה זמין רק למקושרים ולמובחרים שבאדם הינו בר גישה לכל ילד עם מחשב.
שינויים אלו גרמו להכתרתם של מלכים חדשים. אם בעבר בעלי הקרקעות ותארי האצולה היו אלו ששלטו בעולם אז כיום אלו איילי התעשייה אשר מספקים לנו את המוצרים והשירותים שאנחנו מתקשים לדמיין את חיינו בלעדיהם. ובכל זאת אנחנו עדיין כמהים לאדמה, עמוק בתודעה שלנו מושרשת העובדה ש- קניית קרקע להשקעה זה הדבר הסולידי ביותר הזמין לנו ונשאלת השאלה למה?
התשובה לשאלה זו אינה חד משמעותית, משחר ימי ההיסטוריה הקרקע שימשה את האדם לכל צרכיו ואנשים הגנו על הקרקע שלהם בחירוף נפש נגד כל פולש חיצוני.
עמוק בתת מודע של כולנו הקרקע מתחברת עם משהו יציב ואיתן, משהו שהיה שם לפנינו ויהיה שם הרבה אחרינו. ביתי מבצרי הוא אינו רק מושג יפה אלא עקרון שמחזיק עד היום – כולם כמהים לפיסת מקום קטנה שניתן יהיה לקרוא לה בית ושבה יהיה אפשר לגדל ילדים ולהרגיש בטוח ומוגן מהעולם שבחוץ.
הסולידיות בקרקע להשקעה
בניגוד לרוב אפשרויות ההשקעה בימינו כאשר מדובר בקרקע להשקעה אנחנו לא עוסקים בעולם וירטואלי. קרקע להשקעה הוא אינו מוצר הקיים רק על צגי מחשב וערכו ניתן על ידי חישובים מסובכים של החלפת כספים אשר אינם באמת קיימים על ידי פקידים עלומי שם המשמשים כבובות על חוט של כוחות שאיש אינו יודע לציין.
הקרקע הייתה פה לפני ותישאר הרבה אחרי, ערכה ככלל נקבע ישירות מהדרישה הנוכחית לאדמה ונוטה לעלות עם השנים. במדינת ישראל אין הרבה קרקע, בטח ובטח שאין הרבה קרקע פרטית.
ברבות מן הערים הגדולות הקרקעות בתוך השטח של העיר כבר נמצאות בידיים פרטיות והינם יקרות לאין שיעור. עובדות אלו הובילו משקיעים לחפש קרקע להשקעה מחוץ לתחומי הערים ובכך נהיה עניין נרחב בקרקע חקלאית להשקעה.
העקרון העומד מאחורי כך הינו שעם גידול האוכלוסייה בערים וכתוצאה מכך עלייה בדרישה ובמחירים לרשויות לא תהיה ברירה אלא לשנות יעוד של קרקעות חקלאיות לקרקעות המיועדות לבנייה או בשפת העם לבצע הפשרת קרקעות.
מכיוון שידוע שערכה של קרקע חקלאית הינו נמוך לאין שעור לעומת קרקע המיועדת לבנייה אפיק ההשקעה זה התגלה כמניב ביותר וקרקע להשקעה החלה להיות מילה נרדפת לקרקעות חקלאיות.
לא כל הנוצץ זהב – הסיכונים שבקרקע להשקעה
כמו כל בהלה לזהב המכבדת את עצמה גם המרדף אחר הקרקע להשקעה בתחום הקרקעות החקלאיות אינו חף מנוכלים ומשקיעים תמימים אשר היו צריכים להפעיל מעט יותר שיקול דעת במי לבטוח. אחד הדברים החשובים ביותר שיש לציין הינה שרובה המוחלט של הקרקע החקלאית בארץ שייך למדינה ורק מוחכר לחקלאים.
קרקע זו אינה קרקע להשקעה המוגדרת כבטוחה מכיוון שברוב המקרים הסכם ההחכרה מתאפיין בסעיף שאם הקרקע תשנה את יעודה המדינה תקח בחזרה את הקרקע כמעט ללא שום פיצוי. רבים הרוכשים אשר אינם ביצעו בדיקה זו ונפגעו מהשקעה בקרקע חקלאית אשר בפועל הייתה חסרת שום ערך כקרקע להשקעה.
מעבר לכך גם קרקע חקלאית פרטית דורשת תשומת לב לפרטים הקטנים בעת ההשקעה בה. תמיד יש לבדוק את ייעודה של הקרקע החקלאית ונוכחותה בתוכניות אשר מייעדות אותה לאיזושהי תוכנית הפשרת קרקעות במסגרת תמ"א 35 והתמ"מ האזורי.
יש לזכור שקניית קרקע להשקעה המיועדת לשימור או כפארק לאומי כנראה לעולם לא תופשר. כמו כן יש לשים דגש שאין שום תוכנית פיתוח ארצית או מקומית להקמת כביש מרכזי אשר התוואי שלו עובר בתחומי הקרקע להשקעה מכיוון שרבים הסיכויים שקרקע זו תולאם תוך מתן פיצוי מינימלי לבעלים.
מעבר לכך גם קניית קרקע להשקעה אשר נראית מושלמת על הנייר אינה מבטיחה הפשרה בעתיד הקרוב, תהליכים אלו לוקחים שנים של דיונין ואישורים בוועדות השונות אשר ככלל אינם ממהרות לתת את האישורים הנדרשים לאישור שינוי היעוד.
כאשר בוחרים קרקע להשקעה צריך להצטייד בסבלנות, השקעה זו הינה השקעה לטווח בינוני-ארוך והפירות יקצרו אחרי תקופה העלולה להיות ממושכת ויש להיות מודע לעובדה זו כאשר בוחרים ללכת בכיוון הנ"ל.
